עודכן:
מאגר ״אל תתקשר אליי״ — החובה, הפטורים, ומה מחזיק בביקורת
סעיף 16ג לחוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק לפנות פנייה שיווקית למספר הרשום במאגר ״אל תתקשר אליי״, ותקנה 3 מחייבת לבדוק את המספר בתוך 15 הימים שקדמו לפנייה. המאגר עצמו הוא תלות חיצונית שאינה בשליטתכם, וכבר דווח בעבר על תקופה שבה לא ענה לעסקים. תקנה 3(ו) מגנה רק על פנייה שקדמה לה בדיקה שבוצעה בפועל, ולכן מה שמחזיק בביקורת הוא רשימת החסימה שלכם ויומן שמתעד כל בדיקה ואת תוצאתה — גם כשהשאילתה נכשלת.
מה תיקון 61 מחייב
מאגר ״אל תתקשר אליי״ הוקם בתיקון 61 לחוק הגנת הצרכן (ס״ח 2871, 24.11.2020), לצד תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ״ב-2022 (ק״ת 10268, 24.7.2022). האיסור שבסעיף 16ג נכנס לתוקף ב-24.05.2022, 18 חודשים לאחר פרסום התיקון. הרישום למאגר נפתח לצרכנים ב-01.01.2023 לפי תקנה 6, ו-22.01.2023 הוא מועד אכיפה שהרשות הצהירה עליו — לא מועד תחילה.
סעיף 16ב(א) מגדיר פנייה שיווקית כפנייה של עוסק לצרכן בשיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, לרבות בתקשורת אלקטרונית. תקנה 3 קובעת את המנגנון: העוסק נרשם למאגר פעם אחת, ובודק את המספר בתוך 15 הימים שקדמו לפנייה; תקנה 3(ו) קובעת שפנייה למספר שלא היה רשום בעת בדיקה שבוצעה לפי הלוח הזה נחשבת כעומדת בסעיף 16ג(ג). הצרכן רושם את המספר בעצמו ורשאי לשנות או להסיר אותו בכל עת, והחזקה שהמספר רשום חלה בתום 15 ימים מהרישום (תקנה 2(ו)). את המאגר מנהלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
״שיחה״ בסעיף 16ב(א) רחבה מ״שיחה קולית״ שבתיקון 74: היא כוללת גם פנייה בתקשורת אלקטרונית, ולכן חובת הבדיקה מול המאגר חלה גם על ערוצים שלא חלה עליהם חובת ההקלטה שבתיקון 74.
על מי חלה החובה
עוסק שפונה לצרכן בשיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה — לרבות בתקשורת אלקטרונית (ס׳ 16ב(א)).
מה נדרש
להירשם למאגר פעם אחת, ולבדוק את מספר היעד בתוך 15 הימים שקדמו לפנייה (תקנה 3).
ממתי
האיסור שבס׳ 16ג בתוקף מ-24.05.2022. הרישום למאגר נפתח לצרכנים ב-01.01.2023; 22.01.2023 הוא מועד אכיפה מוצהר, לא מועד תחילה.
מי מנהל
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. הצרכן רושם את המספר בעצמו ומסיר אותו מתי שירצה.
הסנקציה אינה בתקנות. תיקון 61 הוסיף את ההפרה לסעיף 22(ב) לחוק, והממונה על הגנת הצרכן ולסחר הוגן רשאי להטיל בגינה עיצום כספי מנהלי לפי סעיף 22ג. הסכום נגזר מהמנגנון שבסעיף 22ג והוא מוצמד, ולכן אינו נקוב בתיקון עצמו.
ארבעת הפטורים — ואיפה הם נשברים
ארבעה מצבים מוציאים פנייה מתחולת האיסור, והם מפורטים בתוספת השישית לחוק. נטל ההוכחה שהפטור מתקיים מוטל על העוסק. השני ברשימה הוא זה שמפיל מוקדים, כי הוא נשמע רחב הרבה יותר ממה שהוא באמת.
הצרכן ביקש שיחזרו אליו
הצרכן פנה לעסק וביקש שיתקשרו אליו חזרה. הפנייה יוצאת ממנו, ולכן היא אינה פנייה שיווקית מצדכם.
מה שומרים: הפנייה עצמה — טופס, שיחה נכנסת מתועדת או הודעה — עם חותמת זמן.
עסקה מתמשכת
העסק פונה לצרכן בנוגע לעסקה מתמשכת שקיימת ביניהם.
המלכודת: שיחת חידוש והארכה
נוסח הפטור עצמו מסייג אותו: הוא אינו חל על עסקה אחרת, ואינו חל על הארכה או חידוש של העסקה — אלא אם הצרכן ביקש זאת מיוזמתו. שיחת חידוש שיצאה מכם אינה בפטור. ההפרדה התפעולית חשובה מפני שקמפיין שימור וחידוש מרגיש כמו טיפול בלקוח קיים, ולכן הוא זולג בקלות לרשימות שאף אחד לא בודק לפני החיוג.
מה שומרים: תאריכי הפתיחה והסיום של העסקה, ונושא השיחה — כדי להראות שהיא נגעה לעסקה הפעילה.
הסכמה מפורשת ונפרדת במסמך נפרד בכתב
הצרכן נתן הסכמה מפורשת ונפרדת במסמך נפרד בכתב, לרבות בדרך אלקטרונית, שלא הושגה במהלך שיחה, ושמובהר בה שאינה תנאי להתקשרות בעסקה. מוקד שמתעד ״ערוץ: טלפון״ לא תיעד הסכמה.
לפי נוסח התוספת ההסכמה תקפה לשנה, וניתן להאריך אותה בשנה נוספת בכל פעם באותו אופן. לפי הנחיית הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אי אפשר לקבל הסכמה כזאת במהלך שיחה, גם לא בתוך תקופת הסכמה קיימת — אמירה זו לא אומתה מול נוסח החוק.
מה שומרים: הנוסח שהוצג לצרכן, מתי ניתנה ההסכמה, והמסמך או ההודעה הכתובה שבהם ניתנה.
הסכמה שנתן הצרכן מיוזמתו
הצרכן נתן מיוזמתו הסכמה לקבל פניות שיווקיות. ההסכמה תקפה לשנה, והוא רשאי לחזור בו ממנה בכל עת — מרגע החזרה הפטור אינו קיים עוד.
מה שומרים: מתי ואיך ניתנה ההסכמה, מה מראה שהיוזמה הייתה של הצרכן, ותיעוד של חזרה ממנה אם נמסרה.
מה קרה למאגר ב-2024–2025 — מקרה מבחן, לא סטטוס
הרישום למאגר נפתח בינואר 2023, ופחות משנתיים אחר כך דווח שהפסיק לענות לעסקים. הסיבה שדווחה אינה טכנולוגית אלא תקציבית. הדיווח המאוחר ביותר שהצלחנו לאמת הוא מ-28.07.2025, ומאז ייתכן שהמצב השתנה — הטבלה הזאת היא היסטוריה מתועדת, לא תיאור של היום. לכל שורה מצורף המקור והתאריך שלו.
| מתי | מה דווח | מקור |
|---|---|---|
| אוקטובר 2024 | דווח שהמאגר ירד מהאוויר זמנית בשל היעדר תקציב. הרשות מסרה שאין באפשרותה להמשיך לממן את הפעלתו מתקציבה שלה, ושהיא בוחנת פתרונות חלופיים מול משרד הכלכלה. | law.co.il, 12.10.2024; Ynet |
| מאותו שלב | צרכנים המשיכו לרשום מספרים למאגר. עסקים איבדו את היכולת לשאול אותו לפני חיוג. | law.co.il, 12.10.2024 |
| 28.07.2025 | דווח שהמשרד לשוויון חברתי מסרב להעביר ₪620,000 להפעלת המאגר, וההפעלה תקועה. | TheMarker, 28.07.2025 |
מה הסטטוס היום? התמונה שלמעלה היא מה שפורסם עד התאריכים שצוינו. במקביל, דף השאלות והתשובות של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מצהיר: ״המאגר מתעדכן בכל רגע נתון, התשובה מיידית, והזמינות של המאגר היא מלאה.״ שתי התמונות לא מתיישבות, ואנחנו לא מכריעים ביניהן. לפני שאתם נשענים על משהו מהדף הזה — בדקו בעצמכם מול הרשות אם המאגר זמין לשאילתות ובאיזו דרך.
זמינות המאגר אינה עמידה בחוק
החוק והתקנות אינם קובעים הסדר למצב שבו המאגר אינו עונה, ותקנה 3(ו) מעניקה הגנה רק לפנייה שקדמה לה בדיקה שבוצעה בפועל. עסק שלא הצליח לבדוק נשאר בלי ההגנה הזאת, ולכן הפרקטיקה השמרנית היא להימנע מחיוג עד שהבדיקה מצליחה — המלצה תפעולית שלנו, לא קביעה של החוק; במקרה גבולי היוועצו בעורך דין. השאלה המעשית היא מה יש לכם להראות ביום שהבדיקה לא חוזרת.
המאגר לא היה אמור להיות ההגנה היחידה שלכם. הוא קלט אחד — חיצוני, ואינכם שולטים בזמינותו. עסק שהפך אותו לבקרה היחידה נשאר עם חור שהוא לא רואה: הרשימה ממשיכה לגדול בצד השני, והוא לא יודע במי. עסק שהחזיק אותו ככלי אחד מכמה נשען על בקרות שממשיכות לעבוד גם כשהשאילתה נכשלת — וגם הוא צריך להראות מה בדק ומתי.
בדיקה שנכשלה היא לא ״נבדק ונקי״. היא ״לא נבדק״.
שגיאת תקשורת מול המאגר, timeout, או מאגר שאינו עונה — כולם מחזירים את אותה תוצאה תפעולית: אתם לא יודעים. תתייחסו לזה כאל לא-ידוע ותנתבו את המספר להחלטה, לא לאור ירוק אוטומטי. הפרקטיקה השמרנית היא לא לחייג עד שהבדיקה מצליחה; אם בכל זאת מחליטים לחייג — ההחלטה וההנמקה נשמרות ביומן, והאחריות עליה היא שלכם.
מה שמחזיק בביקורת הוא היומן שלכם. מה שתוכלו להציג הוא מה בדקתם, מתי, ומה עשיתם עם התשובה. אותו היגיון עובד בכל חובת תיעוד במוקד: ראו את חובת הקלטת שיחות מכירה לפי תיקון 74 ואת חובת היידוע כשמדובר במערכת אוטומטית, שתיהן נמדדות באותה שאלה — מה תיעדתם.
מה מחזיק בביקורת — 5 צעדים למוקד יוצא
רשימת חסימה משלכם, בתוך מערכת החיוג
כל סירוב, כל בקשה של לקוח לא להתקשר אליו יותר וכל בקשת הסרה נכנסים לרשימה אחת בתוך מערכת החיוג. הרשימה הזאת שלכם. היא אינה תלויה בזמינות המאגר, והיא הראיה הישירה ביותר שכיבדתם את בקשת הלקוח.
יומן בדיקות עם חותמת זמן — כולל הכישלונות
לכל בדיקה שמרו מתי בוצעה ומה חזר: הצליחה, נכשלה, ומה הוחזר. יומן שמתעד רק בדיקות מוצלחות מסתיר בדיוק את המקרים שתצטרכו להסביר. היומן הוא מה שתוכלו להציג, לא המאגר.
בדיקה שנכשלה מנותבת לבדיקה פנימית, לא לתור החיוג
הגדירו מראש מה קורה כששאילתה חוזרת בשגיאה: המספר עובר לבדיקה מול רשימת החסימה הפנימית, לא לתור החיוג. תקנה 3(ו) מגנה רק על פנייה שקדמה לה בדיקה שבוצעה בפועל, ולכן הפרקטיקה השמרנית היא לא לחייג עד שהבדיקה מצליחה; אם בכל זאת מחליטים לחייג — ההחלטה וההנמקה נשמרות ביומן, והאחריות עליה היא שלכם.
הראיה לפטור נשמרת יחד עם המספר
פטור שווה בדיוק כמה שתוכלו להוכיח אותו אחר כך: בקשת החזרה של הצרכן, ההסכמה בכתב, או תאריכי העסקה הפעילה ונושא השיחה. בלי ראיה שמורה, הפטור הוא טענה.
קמפיין חידוש ושימור מופרד מפניות שאינן שיווקיות
נוסח הפטור של עסקה מתמשכת אינו חל על הארכה או חידוש אלא אם הצרכן ביקש זאת מיוזמתו. החוק מגדיר פנייה שיווקית לפי מטרתה — ״במטרה להתקשר בעסקה״ — ואינו מגדיר ״שיחת שירות״, ולכן השם שהמוקד נותן לשיחה אינו קובע. החזיקו רשימות חיוג נפרדות לשימור ולחידוש, עם כללי בדיקה משלהן, ובדקו כל מספר שהשיחה אליו נועדה להוביל לעסקה.
שאלות נפוצות
מה זה מאגר ״אל תתקשר אליי״?
מאגר ממשלתי שבו צרכן רושם את מספר הטלפון שלו כדי שלא יפנו אליו בשיווק. שמו הרשמי בתקנות הוא ״מאגר להגבלת פניות שיווקיות״, והוא מוכר גם ככתיב ״אל תתקשר אלי״ ובקיצור DNC. הוא הוקם בתיקון 61 לחוק הגנת הצרכן (ס״ח 2871, 24.11.2020) ומנוהל בידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. האיסור שבסעיף 16ג נכנס לתוקף ב-24.05.2022, והרישום למאגר נפתח לצרכנים ב-01.01.2023. הצרכן רושם את המספר בעצמו ורשאי לשנות או להסיר אותו בכל עת.
המאגר לא זמין לבדיקה — מותר לי לחייג?
החוק והתקנות אינם קובעים הסדר למצב שבו המאגר אינו זמין. תקנה 3(ו) מעניקה הגנה רק לפנייה שקדמה לה בדיקה שבוצעה בפועל: מספר שלא היה רשום בעת בדיקה שנעשתה לפי הלוח שבתקנה 3 — רואים את הפנייה אליו כעומדת בסעיף 16ג(ג). עסק שלא הצליח לבדוק נשאר בלי ההגנה הזאת, ולכן הפרקטיקה השמרנית היא לא לחייג עד שהבדיקה מצליחה. זו המלצה תפעולית ולא קביעה של החוק — במקרה גבולי היוועצו בעורך דין. מה שתוכלו להראות בביקורת הוא לא זמינות המאגר אלא רשימת החסימה שלכם ויומן הבדיקות שביצעתם. לפני שאתם נשענים על אמירה כלשהי בנושא — שלנו או של אחרים — בדקו מול הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מה מצב המאגר היום.
האם צריך לבדוק את המאגר לפני כל שיחת מכירה?
סעיף 16ב(א) מגדיר פנייה שיווקית כפנייה של עוסק לצרכן בשיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, לרבות בתקשורת אלקטרונית. תקנה 3 מחייבת את העוסק להירשם למאגר פעם אחת, ולבדוק את המספר בתוך 15 הימים שקדמו לפנייה. החוק מגדיר את הפנייה לפי מטרתה ואינו מגדיר ״שיחת שירות״, ולכן השם שהמוקד נותן לשיחה אינו קובע — מה שקובע הוא אם היא נעשית במטרה להתקשר בעסקה; במקרה גבולי היוועצו בעורך דין. בכל מקרה ההפרדה צריכה להתקיים ברשימות החיוג עצמן ולא רק בכוונה של המנהל.
מותר להתקשר ללקוח קיים כדי להציע לו חידוש?
זו הנקודה שהכי נופלים בה. הפטור של עסקה מתמשכת שבתוספת השישית חל על פנייה בנוגע לאותה עסקה, ולפי נוסח הפטור עצמו הוא אינו חל על עסקה אחרת ואינו חל על הארכה או חידוש של העסקה — אלא אם הצרכן ביקש זאת מיוזמתו. שיחת חידוש שיצאה מכם אינה בפטור. החזיקו את קמפיין השימור והחידוש ברשימות חיוג נפרדות, עם כללי בדיקה משלהן, גם כשהמספר שמור אצלכם כלקוח פעיל. נטל ההוכחה שהפטור מתקיים מוטל על העוסק.
כמה זמן תקפה הסכמה של לקוח לקבל פניות שיווקיות?
התוספת השישית מכירה בשני סוגי הסכמה. הראשון: הסכמה מפורשת ונפרדת שנתן הצרכן במסמך נפרד בכתב, לרבות בדרך אלקטרונית, שלא הושגה במהלך שיחה, ושמובהר בה שאינה תנאי להתקשרות בעסקה — היא תקפה לשנה, וניתן להאריך אותה בשנה נוספת בכל פעם באותו אופן. השני: הסכמה שנתן הצרכן מיוזמתו, שתקפה לשנה והוא רשאי לחזור בו ממנה בכל עת. לפי הנחיית הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אי אפשר לקבל הסכמה לשיחות שיווק במהלך שיחה, גם לא בתוך תקופת הסכמה קיימת — אמירה זו לא אומתה מול נוסח החוק. נטל ההוכחה שההסכמה ניתנה מוטל על העוסק.
מה עושים כשהבדיקה מול המאגר מחזירה שגיאה?
מתייחסים אליה כאל בדיקה שלא בוצעה. שגיאה פירושה שלא התקבלה תשובה מהמאגר — כלומר לא ידעתם אם מותר לחייג, ותקנה 3(ו) מגנה רק על פנייה שקדמה לה בדיקה שבוצעה בפועל. תעדו את הכישלון עם חותמת זמן ובדקו את המספר מול רשימת החסימה הפנימית שלכם, במקום להעביר אותו לתור החיוג בהנחה שהוא נקי. הפרקטיקה השמרנית היא לא לחייג עד שהבדיקה מצליחה; אם בכל זאת מחליטים לחייג — ההחלטה וההנמקה נשמרות ביומן, והאחריות עליה היא שלכם.
מה הסנקציה על פנייה שיווקית למספר שרשום במאגר?
התקנות אינן קובעות סנקציה. תיקון 61 הוסיף את ההפרה לרשימת ההפרות שבסעיף 22(ב) לחוק הגנת הצרכן, ולכן הסנקציה היא עיצום כספי מנהלי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן ולסחר הוגן לפי סעיף 22ג. הסכום נגזר מהמנגנון שבסעיף 22ג והוא מוצמד, ולכן אינו נקוב בתיקון ואין טעם לצטט מספר. מה שכן בשליטתכם הוא היכולת להראות מה נבדק ומתי, ולהוכיח את הפטור שנשענתם עליו — נטל ההוכחה על העוסק.
איך צרכן נרשם למאגר או מסיר את עצמו ממנו?
הצרכן נרשם באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן או בטלפון שהרשות מפרסמת, ורשאי לשנות את פרטיו או להסיר את המספר בכל עת. לפי תקנה 2(ו) החזקה שהמספר רשום חלה בתום 15 ימים ממועד הרישום. מהצד של העוסק, תקנה 3 מחייבת בדיקה בתוך 15 הימים שקדמו לפנייה, ותקנה 3(ו) קובעת שפנייה למספר שלא היה רשום בעת בדיקה שבוצעה לפי הלוח הזה נחשבת כעומדת בסעיף 16ג(ג) — הערך של הבדיקה הוא בכך שהיא בוצעה בתוך החלון ומתועדת.
איך זה נראה ב-Voipe
במערכת יש דוח ייעודי למאגר ״אל תתקשר אליי״: כמה בדיקות נוסו, כמה קיבלו תשובה, וכמה חזרו בשגיאה. המסך אינו הרשימה עצמה אלא התיעוד שהבדיקה בוצעה — וזה מה שמציגים בביקורת. שגיאה בדוח פירושה שלא התקבלה תשובה מהמאגר, כלומר לא ידעתם אם מותר לחייג.
המערכת מתעדת את הבדיקה ואת תוצאתה. היא לא מכריעה מה מותר לחייג, והיא לא יכולה לשאול מאגר שאינו זמין. האחריות לעמידה בדרישות החוק נשארת על העסק המחייג.
מקורות
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 61), התשפ״א-2020 — ס״ח 2871, 24.11.2020, עמ׳ 98. מקים את סעיפים 16ב–16ג ואת התוספת השישית שבה ארבעת הפטורים, מוסיף את ההפרה לסעיף 22(ב), וקובע תחילה 18 חודשים מיום הפרסום — 24.05.2022.
- תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ״ב-2022 — ק״ת 10268, 24.7.2022, עמ׳ 3562. תקנה 2(ו): חזקת הרישום בתום 15 ימים. תקנה 3: רישום העוסק, בדיקה בתוך 15 הימים שקדמו לפנייה, ותקנה 3(ו). תקנה 6: פתיחת הרישום ב-01.01.2023.
- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן — שאלות ותשובות על המאגר: פתיחת הרישום בינואר 2023, אכיפה מ-22.01.2023, ההסכמה בכתב בלבד, ההפניות לחריג 1 שבתוספת השישית ולחובת הבדיקה שבתקנה 3, והצהרה שזמינות המאגר מלאה. הדף החזיר 403 בבדיקה שלנו ב-02.09.2026, ולכן פרטיו לא אומתו מול המקור.
- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן — הודעה על פתיחת הרישום למאגר ״אל תתקשר אליי״.
- law.co.il, 12.10.2024 — דיווח על השבתת המאגר בשל היעדר תקציב.
- Ynet, אוקטובר 2024 — סיקור אותה השבתה: צרכנים המשיכו להירשם, עסקים לא יכלו לשאול.
- TheMarker, 28.07.2025 — דיווח על סירוב המשרד לשוויון חברתי להעביר ₪620,000 להפעלת המאגר.
המקורות מובאים בשמם ובתאריכם. הנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות כפי שפורסם בספר החוקים ובקובץ התקנות, והוא הקובע לגבי היקף החובה, הפטורים והסנקציה. מצב המאגר משתנה — ודאו אותו מול הרשות לפני שאתם נשענים עליו.
התוכן בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות שפורסם, והוא הקובע לגבי היקף החובה, הפטורים והסנקציות. במקרה גבולי — היוועצו בעורך דין.